#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין צדים דגים מן הביברין ולא שרי מטעם אוכל נפש?</p><p dir='rtl'>ומדוע אין נותנים לפניהם מזונות? (רש&quot;י).	כיון שאפשר מאתמול בלא הפגת טעם אסור.</p><p dir='rtl'>ואין מזונותם עליך, דאוכלים שורשי עשבים וקרקע, וגדול אוכל את הקטן.	<br/>ביצה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הגמ' הקשתה סתירה האם צדים חיה ועוף מן הביברים, והאם נותנים לפניהם מזונות.</p><p dir='rtl'>מה התי' לסתירה בחיה לס&quot;ד ומסקנא?</p><p dir='rtl'>ומה התי' על עוף?	תחילה תי' בחיה דתלי במח' ר&quot;י ורבנן אי חיה חשובה ניצודת בביבר או רק בבית.</p><p dir='rtl'>והקשו דתקשי גבי עוף. ואם נפרש כאן במקורה כאן בשאינו מקורה, הא תנן דצד ציפור רק למגדל חייב, דרק שם היא ניצודת.</p><p dir='rtl'>ודחו דההיא בציפור דרור, אבל שאר ציפורים במקורה חשובים ניצודות, ונתקיים התי' דלעיל.</p><p dir='rtl'>והשתא דאייתינן להכי גם בביבר לא נימא כתנאי, אלא כאן בגדול וכאן בקטן.	<br/>ביצה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	&quot;זה הכלל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר.&quot;</p><p dir='rtl'>מה פירש רב יוסף, מה נקרא מחוסר צידה?</p><p dir='rtl'>ומה הקשה אביי?</p><p dir='rtl'>ומה תירצו לו? (בקצרה).	כל שאומרים הבא מצודה ונצודנו.</p><p dir='rtl'>והקשה אביי דא&quot;כ אוזים ותרנגולים ג&quot;כ יתחייב, ובברייתא פטרוהו.</p><p dir='rtl'>ותי' דטעם הפטור משום דחוזרים לכלובם בערב.	<br/>ביצה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרו דאוזים ותרנגולים חשיבי ניצודים הואיל וחוזרים מכלובם לערב.</p><p dir='rtl'>והקשו מיוני שובך ועלייה שחוזרים בערב ואפ&quot;ה תניא דהצד חייב.</p><p dir='rtl'>מה התי'? (2)</p><p dir='rtl'>ולתי' השני מ&quot;ש מכל בעלי חיים?	א. אוזים ותרנגולים גם מזונותם עליך, ויונים לא.</p><p dir='rtl'>ב. יונים עבידי לרבויי, והיינו לרבויי לכלובם, ובזה הם גרועים משאר בע&quot;ח ולא חשיבי ניצודים.	<br/>ביצה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בע&quot;ח שניצודו ביו&quot;ט, ומערב יו&quot;ט, וספק?</p><p dir='rtl'>ואיך ההלכה?</p><p dir='rtl'>ואיך יתפרש הא דבמתני' תנן אסורים, ומייתי מעשה דר&quot;ג דמותרים?	ביו&quot;ט - אסורים.</p><p dir='rtl'>ערב יו&quot;ט - מותרים.</p><p dir='rtl'>ספק - מח' תנאים, והלכה לאיסור.</p><p dir='rtl'>ומתני' אסרה בודאי ניצוד ביו&quot;ט, ומעשה דר&quot;ג איירי בספק מוכן.	<br/>ביצה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאמר ר&quot;ג דספק מוכן מותר, מותר במה? (לרב וללוי).</p><p dir='rtl'>ומה סיפר בזה רב?	לרב - מותרים לקבל.</p><p dir='rtl'>ללוי - מותרים אף לאכול.</p><p dir='rtl'>ואמר רב כי מכאן שלא ימנע אדם עצמו מביהמ&quot;ד שעה אחת. דבצפרא אמר רבי מותרים באכילה, ובאורתא הדר ביה, והוא שמע את החזרה, ולוי לא שמע.	<br/>ביצה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תניא דנכרי שהביא לישראל דגים המפולמים ופירות בני יומן מותרים.</p><p dir='rtl'>מה הכוונה פירות בני יומן? ומה ההכרח שזו הכוונה?	בע&quot;כ הכוונה שהם נראים כמו בני יומן, וקמ&quot;ל דלא חיישינן למראית העין.</p><p dir='rtl'>דבני יומן ממש אסורים באכילה משום שמא יתלוש, וגם בטלטול, משום מוקצה.	<br/>ביצה דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפסק ההלכה דרב פפא, נכרי שהביא פירות ויש במינו במחובר, מה דינם? ועד מתי? וביו""ט שני?<p></p><p dir=""rtl"">וכשאין במינו במחובר?</p>"	"יש במינו - אסורים, עד בכדי שיעשו. וביו""ט שני לדעת רש""י מותרים בשני בכדי שיעשו, והביא שיש שחלקו עליו דבעינן כדי שיעשו במוצאי יו""ט שני.<p></p><p dir=""rtl"">אין במינו - תוך התחום מותרים, חוץ לתחום אסורים למי שהובאו עבורו ומותרים לישראל אחר.</p>"	<br/>ביצה דף כד		
